Israel News Agency

המסמך, המתפרסם אחת לארבע שנים, מציין כי במקום זאת הדאגה העיקרית של המשרד היא ביטחון המולדת האמריקאית וחצי הכדור המערבי, ומוסיף כי וושינגטון הזניחה זמן רב את ״האינטרסים המוחשיים״ של האמריקאים.

הפנטגון גם אומר כי יספק תמיכה ״מוגבלת יותר״ לבעלות בריתה של ארצות הברית.

הדבר מגיע לאחר אסטרטגיית הביטחון הלאומי של ארה״ב שפורסמה בשנה שעברה, שטענה כי אירופה ניצבת בפני ״קריסה תרבותית״ ולא הציגה את רוסיה כאיום על ארה״ב. אז אמרה מוסקבה כי המסמך ״תואם במידה רבה״ את חזונה.

לשם השוואה, אסטרטגיית ההגנה הלאומית של 2022 הגדירה את ״האיום הרב-תחומי״ שמציבה סין כעדיפות ההגנה מספר אחת. ב-2018 המסמך תיאר ״כוחות רוויזיוניסטיים״ כגון סין ורוסיה כ״אתגר המרכזי״ לביטחון ארה״ב.

המסמך בן 34 העמודים שפורסם ביום שישי מבסס במידה רבה את עמדות המדיניות שהציגה ממשל טראמפ בשנה הראשונה לאחר חזרתו לשלטון.

במהלך תקופה זו נשיא ארה״ב דונלד טראמפ עצר את נשיא ונצואלה ניקולס מדורו, ביצע מבצעים נגד סירות המובילות סמים במזרח האוקיינוס השקט ובקריביים, ולאחרונה לחץ על בעלות ברית אמריקאיות כדי להשתלט על גרינלנד.

האסטרטגיה חזרה והדגישה כי הפנטגון ״יבטיח גישה צבאית ומסחרית של ארה״ב לאזורים מרכזיים, ובפרט לתעלת פנמה, למפרץ אמריקה ולגרינלנד״.

המסמך גם אומר כי גישת ממשל טראמפ תהיה ״שונה מהותית מהאסטרטגיות הגרנדיוזיות של ממשלים פוסט-מלחמה קרה בעבר״.

הוא מוסיף: ״וותרו על אידיאליזם אוטופי; עברו לריאליזם קשוח״.

היחסים עם סין יטופלו ״באמצעות עוצמה, לא באמצעות עימות״. לפי המסמך, המטרה ״אינה לשלוט בסין; לא לחנוק אותה ולא להשפיל אותה״.

בניגוד לגרסאות קודמות של האסטרטגיה, אין אזכור לטייוואן, האי האוטונומי שסין טוענת לבעלות עליו. עם זאת, המסמך מציין כי ארה״ב שואפת ״למנוע מאיש, כולל סין, לשלוט בנו או בבעלות בריתנו״.

בסוף השנה שעברה הודיעה ארה״ב על מכירת נשק גדולה לטייוואן בשווי 11 מיליארד דולר (8.2 מיליארד ליש״ט), מה שהוביל את סין לקיים תרגילים צבאיים סביב האי.

האסטרטגיה גם קוראת לבעלות ברית ארה״ב ל״חלוקת נטל״ גדולה יותר, וטוענת שהשותפות ״מרוצות״ מכך שוושינגטון ״מסבסדת את הגנתן״.

עם זאת, היא דוחה את הטענה שמדובר בתנועה לעבר ״בדלנות״.

״להפך, זהו מהלך שמייצג גישה אסטרטגית אמיתית, המתמקדת באיומים שניצבים בפני האומה שלנו״, נאמר, תוך הוספה שארה״ב אינה רוצה ״לערבב את האינטרסים שלה עם האינטרסים של שאר העולם — כאילו איום על אדם בקצה האחר של העולם הוא אותו איום על אמריקאי״.

במקום זאת, נאמר כי בעלות הברית, ובייחוד אירופה, ייטלו את ההובלה מול איומים שהם ״פחות חריפים עבורנו, אך חריפים יותר עבורן״.

רוסיה, שהחלה לפני כארבע שנים פלישה רחבת היקף לאוקראינה, מתוארת כ״איום מתמשך אך ניתן לניהול עבור חברות נאט״ו המזרחיות״.

האסטרטגיה גם צופה שתפקיד ארה״ב בהרתעת צפון קוריאה יהיה ״מוגבל יותר״, ומוסיפה כי דרום קוריאה ״מסוגלת לשאת באחריות העיקרית״ למשימה זו.

מוקדם יותר השבוע, בנאום בפורום הכלכלי העולמי, אמר ראש ממשלת קנדה מארק קרני שהסדר העולמי הישן ״לא יחזור״, וקרא למעצמות ביניים כגון דרום קוריאה, קנדה ואוסטרליה להתאחד.

במפגש דאבוס אמר קרני: ״מעצמות ביניים צריכות לפעול יחד, כי אם איננו ליד השולחן — אנחנו בתפריט״.

דברים אלה נאמרו במקביל לאזהרת נשיא צרפת עמנואל מקרון מפני ״החלקה לעבר עולם ללא כללים״.