Israel News Agency

נמסר כי טכנולוגיית המנוע מהדור החדש שפותחה על ידי מהנדס התכנון הבכיר איסמעיל ברבר, והוצגה בעבר לציבור, אינה “ללא דלק” כפי שנהוג לחשוב, אלא מערכת היברידית הקוצרת אנרגיה ותווך דחף מן האטמוספירה ומהקלטים הסביבתיים. הטכנולוגיה, שנקראת “מערכת הנעה של מחולל מנוע סילון בהמרת פלזמה”, משלבת עקרונות אלקטרומגנטיים, מגנטוהידרודינמיים (MHD) ופלזמה לא-תרמית (NTP) בארכיטקטורה אחת התואמת לחוקי הפיזיקה הקיימים.

המערכת שפותחה אינה שואפת ליצור אנרגיה יש מאין, אלא לעבד מולקולות, מצבי צבירה ואנרגיה הקיימים באטמוספירה ובסביבה, במטרה לייצר הן דחף והן חשמל. צוין כי גישה זו משמעותה שילוב, לראשונה, של שיטות המוכרות זה זמן רב בספרות המדעית – כגון טכנולוגיות מימן, אקטואטורי פלזמה, בקרת זרימה מגנטית והשבת אנרגיה – במבנה רב-שכבתי ואינטגרטיבי.

מענה טכני לדיונים על פליטות ופלזמה

בעוד שקיימת בציבור תפיסה רווחת שמערכות מבוססות פלזמה מייצרות פליטות מזיקות, בארכיטקטורה שפותחה על ידי ברבר אין תהליכי ביקוע או היתוך גרעיני. המערכת אינה מייצרת איזוטופים רדיואקטיביים, והפלזמה פועלת בסביבה כלואה מגנטית לחלוטין. הודות לכך שהפלזמה אינה באה במגע עם משטח פיזי כלשהו, צוין כי לא נוצרים NOx ותוצרי לוואי רעילים האופייניים למנועי סילון קלאסיים.

השיטות שבהן נעשה שימוש כוללות עירור פלזמה לא-מיינן מבוסס תדרי רדיו, פלזמה לא-תרמית ויינון סלקטיבי באמצעות MHD. צוין כי גישה זו מציעה פתרון הנדסי רב-שכבתי החורג ממחקרי הנעה פלזמטית מתקדמים כגון VASIMR.

“כיצד מתאפשרת טיסה ממושכת?”

הטענה ליכולת טיסה ממושכת מוסברת באמצעות ארכיטקטורה היברידית המבוססת על השבת אנרגיה. מבנה מנוע-גנרטור בעל ציר אלקטרומגנטי, השבת אנרגיה דרך מחזור הפלזמה, ייצור וצריכה סימולטנית של מימן ושכבות מרובות של אגירת אנרגיה מאפשרים למערכת לנהל באופן דינמי את מאזן האנרגיה שלה. גישה זו מוערכת כיישום אינטגרטיבי של גנרטורים רגנרטיביים ומערכות אנרגיה היברידיות הנמצאות כיום בפיתוח בתחומי הביטחון והחלל.

“רשום כפטנט ובשלב פיתוח”

העובדה שהטכנולוגיה אינה רעיון תיאורטי בלבד נתמכת במסמכים רשמיים. בקשת “מערכת הנעה של מחולל מנוע סילון בהמרת פלזמה” הוגשה על שם איסמעיל ברבר ונרשמה בשנת 2021 על ידי רשות הפטנטים והסימנים המסחריים הטורקית והוסבה לפטנט. בעוד שעבודות אב-טיפוס ברמת TRL-5 נמשכות, דווח כי מתקיימים מגעים עם אוניברסיטאות, גופי תעשייה ביטחונית ומרכזי מחקר בינלאומיים במסגרת הסכמי סודיות.

בנוסף, העובדה ששחקנים גלובליים כמו בואינג ומכון ג’ורג’יה לטכנולוגיה קיבלו בשנים האחרונות בקשות ופטנטים בינלאומיים בתחומים דומים, מצביעה על כך שכיוון טכנולוגי זה הפך לתחום מחקר אסטרטגי בקנה מידה עולמי.

“לא דעה קדומה, אלא הערכה מדעית”

ברבר וצוותו מדגישים כי הביקורת על הטכנולוגיה צריכה להתבצע במסגרת אתיקה מדעית, באמצעות סקירת ספרות, ניתוח פטנטים והשוואות טכניות. צוין כי תיוג עבודה רשומה רשמית, המצויה בתהליך אב-טיפוס ובעלת גורמים מוסדיים מעורבים, כ“בלתי פיזיקלית”, אינו ביקורת מדעית אלא דעה קדומה.

בקשות פטנט ותהליכי פרסום (ציר זמן)
1. 2 באפריל 2021 (A):
מבקש: איסמעיל ברבר
מס’/קוד פטנט: TPE 2021/006013 (בקשת פטנט)
מוסד: רשות הפטנטים והסימנים המסחריים הטורקית (TÜRKPATENT)
2. 9 בדצמבר 2021 (B):
מבקש: חברת בואינג
מס’ פטנט: EP4037167A1 (בקשת פטנט)
מוסד: משרד הפטנטים האירופי (EPO)
3. 1 באוקטובר 2021 (C):
מבקש: מכון ג’ורג’יה לטכנולוגיה
מס’ פטנט: WO2023056046A1 (בקשת פטנט)
מוסד: WIPO (הארגון העולמי לקניין רוחני)
4. 19 בינואר 2022:
מבקש: חברת בואינג
מס’ פטנט: US20222242683A1 (בקשת פטנט)
מוסד: USPTO (משרד הפטנטים והסימנים המסחריים של ארה״ב)
5. 30 בינואר 2022:
מבקש: חברת בואינג
מס’ פטנט: CN114844314A (בקשת פטנט)
מוסד: המינהל הלאומי הסיני לקניין רוחני
6. 21 בספטמבר 2023:
מבקש: איסמעיל ברבר
מס’ פטנט: TPE 2021/006013 (פטנט מאושר)
מוסד: TÜRKPATENT
7. 16 באפריל 2024:
מבקש: חברת בואינג
מס’ פטנט: US11962186B2 (פטנט מאושר)
מוסד: USPTO