Israel News Agency

הדיון החל בשבוע שעבר לאחר דיווחים בעיתון "אפטנפוסטן" ובאתר "פריפאגבבגלסה", שהדגישו את אחזקות הקרן בחברת Bet Shemesh Engines Ltd., המבצעת תחזוקה למטוסי קרב של צה"ל. חשיפות אלה עוררו זעם ציבורי רחב; ראש הממשלה הביע "אי נוחות" ומספר מפלגות, ביניהן השמאל, האדומים והירוקים, קראו לנסיגה מוחלטת מישראל ולהידוק הפיקוח האתי.

שר האוצר ינס סטולטנברג אמר במסיבת עיתונאים כי הוא מאשר את פעולתה המהירה של הקרן. "זהו צעד חשוב," אמר. "אני שמח שהבנק פעל בהתאם להמלצות ופעל במהירות." סטולטנברג דרש בחינה מקיפה של השקעות הקרן בישראל עד 20 באוגוסט, והדגיש שכללי האתיקה של הקרן אוסרים במפורש השקעות התורמות להפרת החוק הבינלאומי. "לכן," ציין, "קרן הנפט לא צריכה להחזיק מניות בחברות התורמות למלחמתה של ישראל בעזה."

מנכ"ל Oljefondet, ניקולאי טנגן, שזכה לאמון סטולטנברג חרף המחלוקת, תיאר את ההחלטה כתגובה ל"מצב עימות מאוד ספציפי". הוא אמר שהקרן נקטה "זהירות נדרשת" עקב "המשבר ההומניטרי החמור" בעזה והחמרת המצב בגדה המערבית.

11 החברות שמהן נסוגה הקרן לא נכללו ברשימת ההשקעות ה"מאושרת" של משרד האוצר, אלא נבחרו על ידי הקרן עצמה. צעד נוסף להרגעת המחלוקת היה הודעת הקרן על ביטול ההסכמים עם מנהלי נכסים חיצוניים ישראלים שקיבלו את החלטות ההשקעה הללו. מעתה הקרן תשקיע רק בחברות ישראליות שאושרו מראש על ידי משרד האוצר.

ההחלטה מהווה שינוי מדיניות משמעותי והצעד המוחשי הראשון מאז תחילת התגובה הציבורית. הקרן עדיין משקיעה ב-50 חברות ישראליות, אך סטולטנברג כינה את המהלך "צעד חשוב ראשון" והצביע על צעדים נוספים בעתיד. המהלך נתפס כניסיון להרגיע את הסערה הפוליטית ולחזק את העקרונות האתיים המנחים את קרן ההון הריבונית הגדולה של נורווגיה.