Israel News Agency

בשנים האחרונות, זריקות להרזיה המבוססות על GLP-1 ו-GLP-1/GIP, המשמשות ברחבי העולם לטיפול בהשמנה, אינן מציגות את אותו אפקט „מופלא” אצל כל המטופלים.

ד״ר בוראק אוזל, בהסתמך על מחקרים קליניים ועל תצפיותיו האישיות, ציין כי שיעור המטופלים שאינם מגיבים לזריקות ההרזיה נע בין 10 ל-20 אחוזים. אוזל אמר: „אצל אחד מכל 5 עד 10 מטופלים איננו רואים את תגובת הירידה במשקל הצפויה. לרוב אין מדובר בעניין של כוח רצון, אלא בגורמים ביולוגיים, בהתאמות מינון ובתגובה של הגוף לתרופה.”

בהדגישו כי קיים קריטריון ברור לקביעה רפואית של חוסר תגובה לטיפול, שיתף ד״ר אוזל בהגדרה הבאה: „אם לאחר שימוש בתרופה במינון מתאים במשך 3 חודשים לא נרשמת ירידה של לפחות 5 אחוזים ממשקל הגוף, ניתן להגדיר את האדם כ’מגיב חלש’.”

ד״ר אוזל ציין גם כי מטופלים עם סוכרת מסוג 2 בדרך כלל יורדים במשקל בקצב איטי יותר בהשוואה לאנשים ללא סוכרת. הוא הדגיש כי אין מדובר ב„כישלון תרופתי”, אלא בהבדל ביולוגי צפוי, וכי על המטופלים לנהל את התהליך תחת פיקוח רפואי מבלי לאבד את המוטיבציה.

בהתייחסו לתופעות הלוואי של התרופות, אמר ד״ר אוזל: „ישנם מטופלים שאינם יכולים להמשיך בטיפול בשל תופעות לוואי כגון בחילות והקאות, או שאינם מקבלים כל תגובה ביולוגית. עם זאת, תרופות אלו אינן האפשרות הראשונה וגם לא האחרונה. אם שיטת טיפול אחת אינה יעילה, הרופא יכוון אתכם לחלופה מתאימה יותר”, והזהיר את המטופלים שלא להפסיק טיפול או לשנות מינון ללא ייעוץ מקצועי.

בסיום דבריו, הזכיר ד״ר בוראק אוזל כי בזכות טכנולוגיות הבריאות והאפשרויות של הרפואה המודרנית, כל אדם יכול להגיע לטיפול המתאים ביותר לביולוגיה האישית שלו.