Israel News Agency

המכון הבין־לאומי לחקר השלום בשטוקהולם (SIPRI) הודיע כי הכנסות מאה יצרניות הנשק הגדולות הגיעו בשנת 2024 ל־679 מיליארד דולר – הרמה הגבוהה ביותר שנרשמה אי־פעם.

למרות שעיקר העלייה נבעה מחברות שמרכזן באירופה ובארצות הברית, נרשמה צמיחה גם בחלקים אחרים של העולם, למעט באסיה ואוקיאניה, שם גרמו בעיות בתעשיית הנשק הסינית לירידה קלה.

מבין 39 החברות האמריקאיות שנכללו ברשימת מאה הגדולות, 30 – בהן Lockheed Martin, Northrop Grumman ו־General Dynamics – רשמו עלייה. סך הכנסותיהן עלה ב־3.8 אחוזים ל־334 מיליארד דולר. עם זאת, SIPRI ציין כי “עיכובים נרחבים וחריגות תקציב” ממשיכים להשפיע על הפיתוח והייצור של תכניות גדולות בהובלת ארצות הברית, כולל מטוס הקרב F-35.

למעט רוסיה, 23 מתוך 26 החברות האירופיות רשמו עלייה בהכנסות מנשק, כאשר היבשת מגדילה את הוצאותיה הצבאיות. הכנסותיהן הכוללות עלו ב־13 אחוזים והגיעו ל־151 מיליארד דולר, כשהביקוש הקשור למלחמה באוקראינה ולתחושת האיום מרוסיה תומך במגמה זו.

רווחים משמעותיים במיוחד נרשמו עבור חברת Czechoslovak Group מצ'כיה. העלייה נבעה בין היתר מפרויקט בהובלת הממשלה לאספקת פגזי ארטילריה לאוקראינה. חברת JSC Ukrainian Defense Industry האוקראינית רשמה עלייה של 41 אחוזים.

חברות אירופיות משקיעות ביכולות ייצור חדשות כדי לענות על הביקוש הגובר, אך החוקרת של SIPRI, ג'ייד גיברטו ריקר, הזהירה כי “אספקת החומרים עלולה להפוך לאתגר הולך וגובר” והפנתה את תשומת הלב לכך שהסדרה מחדש של שרשראות האספקה למינרלים קריטיים, לאור מגבלות היצוא של סין, עלולה לסבך עוד יותר את המצב.

שתי החברות הרוסיות ברשימת SIPRI – Rostec ו־United Shipbuilding Corporation – הגדילו את הכנסותיהן מנשק ב־23 אחוזים ל־31.2 מיליארד דולר בסך הכול, למרות שהסנקציות הובילו למחסור ברכיבים. לטענת SIPRI, הביקוש המקומי היה יותר ממספיק כדי לפצות על הירידה ביצוא נשק, אולם מחסור בכוח אדם מיומן נותר בעיה.

גם במזרח התיכון עלו הכנסות מנשק, והכנסותיהן של שלוש החברות הישראליות המדורגות ברשימה גדלו ב־16 אחוזים והגיעו ל־16.2 מיליארד דולר. חוקרת SIPRI, זוביידה כרים, אמרה כי התגובות לפעילות ישראל בעזה בשנת 2024 “השפיעו מעט מאוד” על העניין בנשק ישראלי, ורבות מהמדינות ממשיכות לבצע הזמנות חדשות.

באסיה ואוקיאניה ירדו ההכנסות ב־1.2 אחוזים ל־130 מיליארד דולר, בין היתר בשל ירידה של 10 אחוזים בהכנסותיהן של שמונה החברות הסיניות הכלולות במדד. SIPRI ציין כי הדבר נבע מריבוי טענות לשחיתות במערכת הרכש הביטחוני של סין, שהוביל בשנה שעברה לדחייה או לביטול של חוזים משמעותיים.