Israel News Agency

הנתון מבוסס על סקרים שבוצעו על-ידי סוכנות מיארה עבור מרכז הניתוח והתקשורת במשבר, באמצעות ראיונות פנים-אל-פנים, טלפון, אינטרנט ו-SMS. הוא משקף את השפעתם של גורמים חברתיים, כלכליים ופוליטיים רבים בין ה-1 ביולי ל-30 בספטמבר.

על פי המחקר, רבעון זה אופיין בעיקר באירועים חברתיים ויומיומיים ולא בהתפתחויות פוליטיות או כלכליות. אירועים כמו מעצרו של ראש עיריית וארנה עוררו תשומת לב ציבורית וגרמו למתח, במיוחד בתקשורת וברשתות החברתיות. עם זאת, הפשיעה ואירועים נוספים נותרו הכוחות המרכזיים המניעים את המתח החברתי.

מבחינה כלכלית, שיעור האבטלה נותר נמוך מבלי להגיע למחסור קריטי בכוח עבודה. האינפלציה עולה בהדרגה אך אינה ברמות מסוכנות. רמות השחיתות נותרו מהנמוכות ביותר באיחוד האירופי, דבר שתורם באופן חיובי למדד. שיעור הדיווחים על פשיעה לנפש מוגבל, אך חוסר אמון כלפי הממשלה וכוחות האכיפה עשוי להוביל לדיווח חסר.

הנתונים הסוציולוגיים מצביעים על ספקנות מתמשכת כלפי הממשלה והפרלמנט, בעוד מוסד הנשיאות ממשיך ליהנות מתדמית ציבורית חיובית יותר. לא נצפו שינויים משמעותיים בדעת הקהל. הדעות על מצבם הכלכלי האישי מחולקות בין הרעה לקיפאון, ומעטים מצפים לשיפור. הציפיות לעליות מחירים נותרות גבוהות, ומשקפות את החרדה המתמשכת בקרב האזרחים.

החדשות השליליות בתקשורת מעט גוברות על החיוביות, ובמדיה החברתית ניכרת ביקורת חריפה יותר. אירועי הקיץ – שריפות, מחסור במים, מחלוקות פוליטיות, העלאת שכר מינימום וההיערכות להחדרת האירו – בלטו בנושאים הציבוריים המרכזיים. בטיחות בדרכים נותרה מקור דאגה חוזר ונשנה וגורם תורם למתח הגובר.

האנליסטים צופים עלייה נוספת במתח החברתי ברבעון הרביעי, במיוחד בהקשר להתפתחויות פוליטיות. בימים שלפני ואחרי השקת האירו צפויה אי-שקט נוסף, שעשוי להגביר עוד יותר את חוסר שביעות הרצון הציבורית.