Israel News Agency

לקראת הפסגה אמרה נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין בנאום בפרלמנט האירופי: «אין פעולה הגנתית אירופית חשובה יותר מתמיכה בהגנת אוקראינה», והוסיפה: «הימים הקרובים יהיו קריטיים להשגת זאת».

מוקדם יותר החודש הציעה פון דר ליין שתי אפשרויות למימון הצרכים הביטחוניים והאזרחיים הדחופים של אוקראינה לשנים 2026 ו-2027: הלוואה משותפת של האיחוד האירופי או «הלוואת פיצוי» המובטחת כנגד נכסים רוסיים מוקפאים בגוש.

בלגיה, המארחת את מרבית הנכסים הרוסיים המוקפאים באיחוד האירופי בהיקף של 210 מיליארד אירו (185 מיליארד ליש״ט), אומרת שאין לה ערבויות מספקות לכך שמדינות החברות יסייעו במקרה של כישלון התוכנית, דבר שעלול להשאיר את בריסל מול חשבון של מיליארדי אירו.

הבנק המרכזי של רוסיה הודיע השבוע כי יגיש תביעת פיצויים בסך 230 מיליארד דולר נגד יורוקליר, מוסד שמירת ניירות ערך שמושבו בבריסל ומחזיק ברוב הנכסים הריבוניים של רוסיה באיחוד האירופי. בלגיה חוששת גם שבתי משפט ברוסיה ובמדינות בעלות בריתה ינסו להחרים נכסים מערביים כדי לאכוף תביעות נגד יורוקליר.

קנצלר גרמניה פרידריך מרץ אמר ביום שלישי בראיון לטלוויזיה הציבורית כי ימשיך להיאבק כדי להפוך עד 90 מיליארד אירו (79 מיליארד ליש״ט) מנכסי רוסיה ל«זמינים להגנת אוקראינה», והעריך את סיכויי ההגעה להסכם כ«50/50».

האיחוד האירופי השתמש בשבוע שעבר בסמכויות חירום כדי להקפיא ללא הגבלת זמן 210 מיליארד אירו מנכסי רוסיה בגוש, ובכך ביטל את הסיכון לאובדן שליטה על הכספים במקרה שהונגריה או כל ממשלה פרו-קרמלינית תטיל וטו על חידוש הסנקציות, הנדרש כל שישה חודשים.

בלגיה הציעה גם שניתן להשתמש בסמכויות חירום כאלה ליצירת הלוואה של האיחוד האירופי המובטחת בתקציב, תוך עקיפת דרישת הקונצנזוס. עם זאת, מדינות אחרות טוענות שמדובר בסטייה משפטית מרחיקת לכת. «זה בלתי מתקבל על הדעת», אמר דיפלומט בכיר באיחוד האירופי, אך הוסיף כי הוא מגלה הבנה לעמדת בלגיה.