Israel News Agency

על פי דיווח ה-BBC, סדרת בדיקות מדעיות קפדניות שבוצעו על ידי צוות בינלאומי של מומחים הצליחה להפריך שמועה ותיקה שלפיה היטלר היה ממוצא יהודי (הוא לא היה), וזיהתה הפרעה גנטית המשפיעה על התפתחות איברי המין – וכל זאת מתוך חתיכת בד ישנה מוכתמת בדם.

בעוד כותרות קליקבייט התמקדו בשאלה האם לדיקטטור הנאצי היה “מיקרו-פין” ואשך אחד בלבד, הממצאים הרציניים יותר הראו כי ה-DNA שלו מצביע על ציונים “גבוהים מאוד” (באחוזון העליון, 1%) של נטייה לאוטיזם, לסכיזופרניה ולהפרעה דו-קוטבית. האם פירוש הדבר שהוא אכן סבל מהפרעות נוירולוגיות אלה? המומחים מדגישים: בהחלט לא – אין מדובר באבחנה רפואית.

ובכל זאת, עלו חששות מפני סטיגמה וכן לגבי המידה שבה המחקר הזה אתי, ונשאלה השאלה: האם בכלל היה צריך לבצע מחקר כזה?

“סבלתי מאוד בגלל זה,” אומרת פרופ’ טורי קינג בדקות הראשונות של סרט התעודה של Channel 4, הנקרא “Hitler’s DNA: Blueprint of a Dictator”.

מומחית הגנטיקה סיפרה ל-BBC שכאשר פנו אליה לראשונה לפני כמה שנים כדי שתצטרף לפרויקט, היא הייתה מודעת היטב להשלכות האפשריות של בחינת ה-DNA של דמות כמו אדולף היטלר. “אני לא מתעניינת בדברים סנסציוניים,” היא אומרת.

אבל היא מוסיפה כי המחקר הזה היה מתבצע בשלב כלשהו בכל מקרה, ולפחות תחת פיקוחה ניתן היה להבטיח שהוא ייעשה ברמת קפדנות אקדמית גבוהה ובליווי כל “האמצעים והצעדים הביטחוניים” הדרושים.

פרופ’ קינג אינה זרה לפרויקטים רגישים ובעלי פרופיל גבוה. בשנת 2012 היא הובילה את המחקר הגנטי שאישר את זהותו של שלד ריצ’רד השלישי, שנמצא מתחת לחניון בלסטר.

חתיכת הבד המוכתמת בדם – שגילה כיום כ-80 שנה – נגזרה מהספה בבונקר התת-קרקעי שבו היטלר התאבד כאשר כוחות בעלות הברית נכנסו לברלין בסוף מלחמת העולם השנייה.

בעת שבחן את הבונקר, קולונל רוזוול P. רוזנגרן מהצבא האמריקאי ראה הזדמנות לרכוש שלל מלחמה ייחודי והכניס את הבד לכיסו. כיום הבד מוצג במסגרת במוזיאון ההיסטורי של גטיסברג בארה”ב.

המדענים בטוחים שמדובר בדם של היטלר, משום שהם הצליחו להתאים את כרומוזום ה-Y באופן מושלם לדגימת DNA של קרוב משפחה זכר שנאספה לפני כעשר שנים.

זוהי הפעם הראשונה ש-DNA של היטלר זוהה ורוצף במלואו, והחוקרים עבדו במשך ארבע שנים כדי למפות את המטען הגנטי של אחד מהדיקטטורים האיומים ביותר בהיסטוריה.

לדברי המומחים, דבר אחד ברור: להיטלר לא היה מוצא יהודי – שמועה שמסתובבת מאז שנות ה-20 של המאה הקודמת.

ממצא חשוב נוסף הוא שלהיטלר הייתה תסמונת קלמן, הפרעה גנטית שעשויה להשפיע על גיל ההתבגרות ועל התפתחות איברי המין. הפרעה זו יכולה לגרום במיוחד למיקרופין ולאשכים שלא ירדו – עוד שמועה ותיקה שגם היא לוותה את דמותו, כפי שמרמזת אחת משירי המלחמה הבריטיים המוכרים.

תסמונת קלמן יכולה להשפיע גם על הליבידו, דבר שמעניין במיוחד, אומר ההיסטוריון ד”ר אלכס קיי מאוניברסיטת פוטסדאם, שמופיע בסרט התעודה: “זה מספר לנו המון על חייו האישיים – או ליתר דיוק, על היעדרם של חיים אישיים.”

היסטוריונים דנים זה מכבר בשאלה מדוע היטלר “דחה כמעט כל היבט של חיים פרטיים” והקדיש את עצמו לחלוטין לפוליטיקה – וייתכן שהממצאים הללו מסייעים להסביר זאת.

לדברי המומחים, ממצאים כאלה הם גם מרתקים וגם שימושיים. פרופ’ קינג מכנה זאת “שילוב של היסטוריה וגנטיקה”.