Israel News Agency

נשיא ארה״ב דונלד טראמפ כתב בפוסט ברשת Truth Social: ״ארצות הברית ביצעה מתקפה רחבת היקף נגד ונצואלה ומנהיגה ניקולס מדורו, ומדורו נעצר יחד עם רעייתו והוצא מהמדינה״. זה זמן מה שממשל טראמפ מגביר את הקמפיין נגד יצוא הנפט של המדינה באמצעות מצור ימי.

ג׳ובאני סטאונובו, אסטרטג בבנק השווייצרי UBS, אמר כי מוקדם מדי לקבוע תחזיות, אולם לאחר חסימת מכליות הנפט בידי ארה״ב, היצוא וההפקה של ונצואלה נתונים ללחץ כלפי מטה וקיים סיכון שמגמה זו תימשך.

ונדנה הארי, מנכ״לית Vanda Insights שמושבה בסינגפור, אמרה כי ההשפעות המיידיות על שוק הנפט מינימליות ו״אינן חורגות מעלייה נוספת בפרמיית הסיכון של ונצואלה״.

ממשלת ונצואלה מסרה בהודעה כי מטרת התקיפה היא השתלטות של ארה״ב על משאבי הנפט והמינרלים של המדינה, והוסיפה כי ארה״ב ״לא תצליח״ בכך. ארה״ב האשימה את ונצואלה בסיוע להברחת סמים.

אמירטה סן, אנליסטית בחברת מודיעין השווקים Energy Aspects, אמרה ל-The National: ״התקיפות בוונצואלה אינן מכוונות ישירות למתקני נפט. עם זאת, תקיפות קודמות על כלי שיט והסנקציות/המצור האחרונים כבר גרמו לירידה של כ-25% בתפוקה״, והוסיפה:

״ההשפעה על מחירי הנפט לא תהיה משמעותית בשל העליות הגדולות הצפויות במלאים, אך הפסקות לא מתוכננות בוונצואלה, ברוסיה ובקזחסטן הולכות וגוברות, מה שיצמצם את גידול המלאים״.

טראמפ הודיע על הטלת ״אמברגו״ על הנפט הוונצואלי, הרחיב את הסנקציות, וארה״ב ביצעה למעלה משני תריסרי תקיפות נגד כלי שיט באוקיינוס השקט ובים הקריבי שלטענתה מעורבים בהברחת סמים.

מחירי הנפט, לאחר שרשמו את הביצוע השנתי הגרוע ביותר זה שש שנים, ירדו ביום המסחר הראשון של 2026, ביום שישי.

על פי ניתוח של Rystad Energy, ונצואלה, שלה עתודות הנפט המוכחות הגדולות בעולם, מפיקה כ-1.1 מיליון חביות נפט גולמי ביום, שרובן מיועדות לסין ולהודו. אף שהיקף זה קטן במונחי זרמי הסחר העולמיים (כ-1%), יותר מ-67% מהתפוקה הוא נפט כבד, מה שהופך את איכותו לייחודית.

אמנה בכר, ראש תחום מחקר OPEC+ והמזרח התיכון בחברת מודיעין הסחר בסחורות Kpler, אמרה כי השוק ממעיט במידה מסוימת בהשפעת הסיכונים הגיאופוליטיים, ולכן לא נוצרה פרמיית מחיר גדולה. ב-Kpler הדגישו כי חשוב לציין שהדבר מתרחש בתקופה של עודף היצע, ולכן החששות לאובדן אספקה נמוכים בהרבה, והוסיפה:

״בימים האחרונים עלו מחירי הנפט ל-61 דולר בשל הסיכון הגיאופוליטי בוונצואלה והתקיפות של אוקראינה נגד מתקנים ברוסיה… אם הסיכון הגיאופוליטי יישאר גבוה, אני מצפה לעלייה קטנה במחירים עם פתיחת השווקים. הבעיה בהפסקות בוונצואלה קשורה לאיכות הנפט הגולמי. נפט כבד ונצואלי אינו ניתן להחלפה בקלות בזנים קלים יותר; תחליפים לרוב יקרים יותר ועלולים ליצור לחץ כלפי מעלה על מחירי מוצרי הזיקוק. בסך הכול, ההשפעה על השווקים בשלב זה מוגבלת״.

ויג׳יי ולצ׳ה, מנהל ההשקעות הראשי של Century Financial, אמר כי שווקי האנרגיה עשויים להפוך לתנודתיים יותר, שכן סוחרים ממתינים לפתיחת מחירי WTI וברנט ביום ראשון בערב, והוסיף:

״היסטורית, מחירי הנפט נוטים להציג פערים בתקופות של אי־ודאות גיאופוליטית. למשל, במהלך התקיפה האמריקנית על מתקני הגרעין התת־קרקעיים של איראן בשנה שעברה, עלו מחירי הנפט בעד 7% במושב המסחר הראשון לאחר פתיחת השוק. תנועות דומות נצפו גם במחזורים קודמים״.

ולצ׳ה ציין כי מבחינת ביקוש והיצע בפועל, תרומתה של ונצואלה לאספקת האנרגיה העולמית קטנה מאוד. גם בתרחיש הגרוע ביותר, שיבוש של 0.7 עד 1 מיליון חביות ביום מתוך סך של 100 מיליון חביות ביום הוא נתון קטן מאוד, אמר.

עם זאת, החשש הגדול ביותר עבור משתתפי שוק האנרגיה הוא הסלמה נוספת של המשבר והצטרפות שחקנים נוספים באזור. עבור ונצואלה, איראן היא אחד משותפי הסחר המרכזיים ובעלות הברית הטבעיות. ולצ׳ה ציין כי במונחים כמותיים, פרמיית הסיכון הממוצעת שהשווקים קיזזו במהלך משברים גיאופוליטיים קודמים במזרח התיכון עלתה על 10 דולרים לחבית.

רובין מילס, מנכ״ל Qamar Energy ומחבר הספר ״The Myth of the Oil Crisis״ (״מיתוס משבר הנפט״), אמר כי בעקבות הידיעה ייתכן זינוק ראשוני במחירי הנפט, אך בסך הכול הוא סבור שהתפתחות זו שלילית עבור הנפט, והוסיף:

״אובדן מסוים ביצוא הוונצואלי לא יעשה הבדל גדול, אך אם מנהיג חדש ינהל מו״מ על השעיית הסנקציות ואף יפתח את המדינה להשקעות זרות בתוך כמה שנים, יהיה פוטנציאל משמעותי לצמיחת היצוא של המדינה״.