Israel News Agency

לדברי לוב, תמונות חדשות שצולמו על ידי האסטרונומים הבריטים מייקל בוכנר ופרנק ניבלינג מראות כי העצם יצר "זנב נגדי" עצום ופס "מעושן" נפרד, המשתרעים כ-1 מיליון ק"מ לכיוון השמש ו-3 מיליון בכיוון ההפוך.

הוא הוסיף: "במקרה של שביט טבעי, צפוי שמהירות פליטת הסילונים במרחק של 3I/ATLAS מהשמש תהיה כ-0.4 ק"מ לשנייה." "בקצב כזה, הפליטה הייתה נמשכת בין חודש לשלושה חודשים."

עם זאת, לפי חישוביו, 3I/ATLAS היה צריך לספוג כמות עצומה של אנרגיה מהשמש כדי להמיר לאדים כמות גדולה של קרח פחמן דו-חמצני ומים, כדי לאבד חלק כה גדול ממסתו.

לוב הדגיש כי בשיא קרבתו לשמש, היא מספקת כ-700 ג'ול לשנייה למטר רבוע. "משמעות הדבר היא ששטח הספיגה של 3I/ATLAS צריך להיות גדול מ-1,600 קמ"ר, השווה לכדור בקוטר של כ-23 ק"מ," אמר.

זהו פי ארבעה מההערכות הקודמות שהעריכו את קוטרו בלפחות 5 ק"מ ואת מסת העצם ב-33 מיליארד טון. לדבריו, בעוד ששביטים במערכת השמש מאבדים מסה כשהם מתקרבים לשמש, נראה ש-3I/ATLAS הוא יוצא דופן.

"כדי להסביר את אובדן המסה שהתקבל מהתמונה שלאחר הפריהליון, נדרש שטח פנים הגדול פי 16 מהגבול העליון שנקבע מצילומי 'האבל' ב-21 ביולי 2025. כשנתוני 'וב' נאספו ב-6 באוגוסט 2025, 3I/ATLAS איבד רק כ-150 ק"ג בשנייה."

במילים אחרות, האורח המסתורי עבר מהפסד של כמה מאות פאונדים בשנייה באוגוסט להפסד של כשני מיליון ק"ג בשנייה סמוך לשמש – "עלייה דרמטית", לדברי לוב.

האסטרונום תהה: "האם אובדן המסה הדרמטי והבהירות המוגברת של 3I/ATLAS בשיא קרבתו לשמש הם הוכחה לכך שהתפרק? התפרקות כזו הייתה מגדילה את שטח פניו."

אבי לוב הוא נשיא פרויקט "גלילאו", מייסד יוזמת החורים השחורים בהרווארד, מנהל מכון התאוריה והחישוב במרכז האסטרופיזיקה של הרווארד-סמיתסוניאן ולשעבר ראש המחלקה לאסטרונומיה באוניברסיטת הרווארד. הוא מחבר הספר רב-המכר "Extraterrestrial: The First Sign of Intelligent Life Beyond Earth" ומחבר-שותף של ספר הלימוד "Life in the Cosmos".